טאי צ'י צ'ואן

טאי -צ’י צ’ואן

הטאי צ’י היא אמנות לחימה סינית עתיקה שהתפתחה לפני מאות שנים בעיקר במנזרים בהרי סין. את פיתוח האמנות מייחסים לנזיר בשם צ’נג סאן פנג אשר חי במאה ה-14 . מספרים שבעת טיול ביער הוא צפה בקרב בין עגור לנחש שארך מספר דקות ובסופו הלך כל אחד לדרכו מבלי הכרעה. לפי הסיפור צ’נג סאן פנג התרשם מאד מתנועות הלחימה של הנחש והעגור והדבר נתן לו את ההשראה לפתח את אומנות הטאי צ’י צ’ואן. בדומה לסיפורים מיתולגים רבים, אין לדעת אם אגדה זו נכונה אולם היא מקובלת כתחילת דרכה של אומנות זו.

עם השנים תורגלה האומנות בעיקר בחצרות סגורות בהיכלי הקיסרים ויועדה לציבור מצומצם ומיוחס – שביקש לשמור לעצמו את הסגולות והיכולות הרבות אותם מקנה התרגול. לקראת תחילת המאה ה-20 נפתחו השערים ואומנות הטאי צ’י התפשטה והגיעה אל מספר משפחות שהקנו לה מגוון סגנונות ייחודיים.

בין הסגנונות הראשונים ידועים :סגנון יאנג (Yang), סגנון וו (wu),סגנון צ’ן (chen),סגנון לי (li) ועוד.

סגנון וודאן הוא למעשה הוא התפתחות מסגנון וו.

אומנות הטאי צ’י צ’ואן מבריאה את הגוף והנפש ומועילה למתרגל בכל מישורי החיים. בעזרתה יכול המתרגל לחזק ולשפר את עצמו בכל הרמות – פיזית, מנטלית ונפשית .כמו כן התרגול מביא עימו שלווה, יוצר איזון פנימי, מונע ואף מרפא מספר רב של מחלות.

תרגול הטאי צ’י מאפשר לנו לעלות את רמת החיוניות שלנו ומבוסס על ארבעה מישורים:

 

  • 1. אומנות לחימה

אומנות הטאי צ’י צ’ואן שייכת לקבוצת אומנויות לחימה אשר מכונה אומנויות הלחימה הפנימיות (לעומת החיצוניות). שיטות נוספות בקבוצה זו הן :פה-קואה, שינג אי צ’ואן, אי צ’ואן ועוד.

אומנויות לחימה אלו התפתחו לפני מאות שנים בתקופה בה למיומנות הלוחמה פנים אל פנים ביד ריקה, או בכלי נשק (כגון מקל, חרב או כידון) הייתה חשיבות גבוהה.

למרות שכיום ירד הצורך היישומי בלחימה מסוג זה, עדיין, האימון בשיטת לחימה זו מלמד שליטה עצמית, יכולת ריכוז גבוהה, שקט, הקשבה, בחינה טובה יותר של סיטואציה, תזמון,הערכת מרחק והערכת היריב ופעולותיו (אסטרטגיה).

בנוסף האימון מעניק חוזק נפשי ופיזי וחשוב מכל – הכרה עצמית של דפוסי פחד, כעס, ורגש העולים בתוכנו.

במסגרת לימודי הטאי צ’י צ’ואן נלמדות תבניות תנועה: רצף של טכניקות לחימה בו כל תנועה מהווה טכניקת לחימה שונה אשר לה מספר יישומים.

במסגרת סגנון וודאן קיימות מספר סוגי תבניות:

תבנית יד ריקה קצרה

תבנית יד ריקה ארוכה

תבנית חרב מעוקלת

תבנית חרב ישרה

תבנית כידון

תבנית מקל

כמו כן נלמדים היישומים של כל תנועה (אפליקציות) ותרגילי ‘פושינג הנדס’ בזוגות.

 

 

2. בריאות

הפן הבריאותי באומנות הטאי צ’י מבוסס על אומנות הצ’י קונג – תרגילי התעמלות ובריאות סינים אשר התפתחו לפני כ- 4000 שנה לערך – ועיקרה הנעת הצ’י (אנרגיית החיים) בגוף להרמוניה ואיזון.

מקורות הצ’י בגופנו הם האוויר אותו אנו נושמים, המזון השתייה והשמש – מקורות החיים. הצ’י זורם בגופנו בערוצים(מרידיאנים) מקצוות הגוף אל האיברים הפנימיים.

וחסימות בזרימת הצ’י מביאות להחלשות האיבר הפנימי וליציאה מאיזון ובריאות אל מחלות וחולשה.

דרך תרגילי הצ’י-קונג והטאי צ’י, תוך תנועה זורמת, איטית ומודעת, אנו מרגיעים את קצב החיים האינטנסיבי, משחררים מתחים שהצטברו בגוף, משחררים חסימות קיימות ומונעים חסימות עתידיות. באימון הטאי צ’י אנו גורמים לזרימת אנרגיה לכל הגוף, כולל אברים פנימיים, ומחסנים אותו מפני מחלות ופגיעות. בנוסף, בעזרת כוונה ומודעות אנו לומדים להרגיע גם את החלק הנפשי והמנטלי ולהביא את הגוף והנפש להרמוניה שלווה.

 

3. פילוסופיה

החלק הרוחני שעומד בבסיס הטאי צ’י מעוגן בפילוסופיה הסינית ומבוסס על עקרון השינוי והזרימה, מתוך הבנה שכל דבר בטבע נמצא בתנועה ונתון לרצף של שינויים: זוהי יכולת ההשתנות מיין ליאנג (חזק-חלש, מהר-לאט ,קדימה -אחורה, אש-מים, שמים-ארץ ועוד).

נדבכים נוספים מתחום הפילוסופיה הסינית (בודהיזם, טאואיזים ,קונפוציניזם) מיושמים במהלך האימון בצורה פרקטית כגון: חמשת האלמנטים, שמונת שערי האנרגיה, הריק הגדול ועוד.

הסברים פילוסופים מועברים ע”י המורה במהלך השנים, אך הם אינם חלק מחייב בתרגול אומנות זו.

 

4.מדיטציה

המדיטציה היא חלק בלתי נפרד מכל נושא או תחום אותו מתרגלים בטאי צ’י, אך גם לה רבדים שונים.

עבודה מודעת שזורה לאורך כל הנושאים שתוארו קודם, והיא נדבך מהותי בזמן התרגול שמחולק למימד מדיטטיבי ולמידת איזון ומציאת המרכז הפנימי.

תוך התבוננות מודעת אנו בוחרים לעמוד או לנוע בצורה נכונה ונוחה, ומאפשרים לגוף ולנפש להיות שקטים. הריכוז מתקבל בעזרת התבוננות בנשימה, והתבוננות היא פאסיבית ושקטה.

בזמן התרגול אנו מודעים למחשבות ולתמונות החולפות בתודעתנו מבלי לפתח דיאלוגים פנימיים. מתבוננים בגוף ובתחושות השונות מבלי לנקוט פעולה או לשפוט (נעים או לא נעים טוב או רע).

אנו חווים את השינויים והתהליכים בתוכנו תוך התבוננות שקטה.

חוויה זו, אותה קשה מאד להסביר במילים, שוקעת ונטמעת במתרגל, מתוכה הוא יכול לנוע אל חווית “הכאן ועכשיו” וממנה אל חופש הולך וגדל בחייו האישיים.

כתב:אוג'ס ולדמן

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s